קבלת החלטות ושיטת דטאנט

יוסי שריף

קספרוב מגיב למהלך אינטואיטיבי שגוי - קבלת החלטות בלחץ
אינטואיציות של רב אמן בשחמט

רב אומן או שרלטן? 

שני אנשים אינטליגנטיים משחקים שח. האחד הוא רב אמן, השני סתם חכם. ההחלטות של רב האמן בשח מט מתקבלות במהירות עצומה והן נכונות, מובילות למהלכים טובים יותר. המהלכים של היריב האינטליגנטי חסר הנסיון שמולו הם איטיים וגרועים. אם היריב החכם וחסר הנסיון יתבקש להחליט באותה מהירות כמו רב האמן הוא יעשה אפילו יותר טעויות. מספר חוקרים שחקרו שחקני שחמט הגדירו לכן אינטואיציה כזו כ – יכולת להכיר תבניות המאוחסנות בזכרון.

[ אכתוב כאן במאמר מוסגר, מתוך כוונה לחזור לכך בהמשך המאמר – אותי מעניינים במיוחד, אבל לא רק, האספקטים הגופניים של מהלכים השמורים בזכרון. הם מעניינים אותי משום שנוכחות של אספקטים גופניים, או אספקטים במרחב מסבירה טוב יותר קבלת החלטות של מומחים ] 

מה קורה ברגעי האמת של החלטות קריטיות, החלטות שישפיעו לא רק על התוצאה של התמודדות בשחמט אלא על חיי אנשים? האם ניתן בכלל לקבל החלטות נכונות ומהירות בסביבה משברית? עדויות רבות תומכות בתשובה חיובית. מחקרים המדגימים שניתן, בתנאים מסויימיים, לקבל החלטות אינטואיטיביות נכונות אבל יש לתהליך שבו החלטות נכונות מתקבלות גבולות, יש לתהליך המוביל להחלטה אינטואיטיבית נכונה סייגים שאם אינם מתמלאים מתקבלת החלטה שגויה מאוד.


סייגים לקבלת החלטות בשיטת דטאנט: 

  • בשביל החלטות מומחה מהירות ונכונות צריך להתקיים אלמנט גופני או אלמנט בחלל תלת מימדי הנלמד קודם לכן. 
  • בתחומים בהם לא מתקיים אלמנט גופני שנלמד קודם לכן וצריכה להתקבל החלטה אינטואיטיבית על סמך ריבוי נתונים יורדת באופן תלול נכונות ההחלטות המתקבלות. בתחומים אלו עדיף להחלטה להתקבל באופן מחושב ולא אינטואיטיבי.

החלטות ללא מרכיב גופני נלמד

פיצוץ אטומי

בשנת 1988 חיילים אמריקאים על סיפון המשחתת USS Vincennes זיהו מטוס שאותו זיהו כמטוס אויב צבאי, קיבלו החלטה לירות טיל והשמידו בטעות מטוס נוסעים איראני. 

ב 29 לאוקטובר, בשנת 1962, בשיאו של משבר הטילים בקובה,  החלו ספינות של צי ארה״ב להטיל מטעני עומק בקרבת הצוללות, תקיפה של ממש במים בינלאומיים. למפקדי הצוללות  הרוסים זה הסתמן כאות שנפתחה מלחמת עולם שלישית. המפקד של צי הצוללות הגרעיניות במקום, קצין רוסי בשם ארחיפוב (Vasili Arkhipov) היה צריך לקבל החלטה, האם לצוף ללא תגובה בעקבות פצצות העומק או לירות טורפדו גרעיני על הספינות האמריקאיות, זו הייתה השאלה, וההחלטה שקיבל ארחיפוב, החלטה שבעקבותיה נמנעה מלחמת עולם שלישית, הייתה לא לירות טורפדו גרעיני.  

בשתי דוגמאות אלו יש רקע גופני, הלחץ משנה מדדים פיזיולוגיים, וביטוי גופני לתוצאה: נותנים פקודות מילוליות, צופים למטרה ולוחצים על השילוח של טיל או טורפדו, אלא שההחלטה היא בעיקרה מושכלת ומנסה לשקלל כמות גדולה של נתוני מידע ודרכי פעולה אפשריות. 

בהחלטות רבות טוב לחשוב היטב. ככל שניתן לעצור ולשקלל באופן לא אינטואיטיבי, לחשב באופן מושכל, את הנתונים ולבחון דרכי פעולה אפשריות ותוצאותיהן – כך בהחלטות כאלו יתקבלו תוצאות טובות יותר. 


החלטה עם מרכיב גופני נלמד

תגובה גופנית אינטואיטיבית

החלטות דרמטיות מתקיימות בחיים רגילים. לפני זמן, כאשר נסעתי צפונה בכביש 2, סטה אוטובוס בבת אחת לתוך המסלול שלי וחייב אותי לקחת החלטה. אני כותב את המאמר הזה מפני שההחלטה האינטואיטיבית שקיבלתי, הצילה אותי במקרה זה. 

אלפי שעות של נהיגה ומקרים ותגובות דומים היוו תבנית שנשמרה בזכרון שלי. אינטואיציית המומחה הייתה שליפה של התבנית מהזכרון. 

בשדה פעילות אחר, ההכשרה שלי כמורה של אומנויות לחימה, מבוססת על כך שניתן לאחסן תבניות ולשלוף אותן ברגע המתאים. תבניות כאלו באומנויות לחימה נקראות קאטה. (אגב, גם באומנויות לחימה המחשיבות את עצמן כחדשניות הקאטה מופיעה באותה צורה בדיוק, אבל נקראת בשם אחר – תרגולת) אפסון תבניות החלטה ופעולה בזיכרון המוטורי הוא, לפי גישת דטאנט, חלק הכרחי לאינטואיציה נכונה בזמן קבלת החלטות עם מרכיבים גופניים נלמדים. 


תבניות פעולה 

אחסון תבניות גופניות בזכרון נקרא בשמות שונים בהתמחויות שונות. 

  • איש אקבן מתרגל קאטה (קישורים לאתר אקבן: 1. קאטה כרובד מתודי, 2. קאטה באקבן ויקי)
  • טייס מתרגל תימרון (Maneuver), 
  • פאראמדיק עושה תרגולת או תרשים זרימה לפעולה
  • שחקן משחקי מחשב מבצע קומבו.

בעלי מקצוע רבים מבצעים תבנית פעולה כל כך הרבה פעמים שהיא נצרבת לתוך המערכת המוטורית של תגובות המהירות בלחץ. 


איך אנשים משתמשים באינטואיציה – שתי פרספקטיבות

ויכוח מהותי שהתקיים בין שני חוקרים הוא על עניין זה – איך מתקבלות החלטות אנושיות. דניאל קהנמן, ישראלי זוכה פרס נובל לכלכלה וגארי קליין שיתפו פעולה בויכוח. הויכוח היה בין שני מודלים של מערכות ההחלטה: 

  1. יש אינטואיציית מומחים – מערכת החלטה של NDM (Naturalistic Decision Making), קבלת החלטות טבעית.
  2. אין אינטואיציית מומחים – מערכת ההחלטה שנקראת HB (Heuristics and Biases), ניחושים והטיות. 

התובנות של הויכוח חשובות לעוסקים בלחימה ולכל אדם שנמצא בצמתים מהירים של קבלת החלטות, במיוחד החלטות בתנאים משבריים.

דניאל קהנמן, ישראלי זוכה פרס נובל בכלכלה, גרס: אינטואיציה אנושית עלולה להיות פעמים רבות טעות, לעומתו גרס קליין שאינטואיציה של מומחים, בתחום בו הם מתורגלים, יכולה להיות פעמים רבות נכונה. שניהם ניסו להסביר נתונים שאותם ראו במהלך המחקרים שלהם. 

בחלק של פרוטוקול דטאנט העוסק בקשיבות קרבית אנו מקדמים לימוד מוטורי – רגשי – קוגניטיבי של אינטואיציית NDM, אינטואיציית מומחה. עדיין, למסקנות של HB יש חשיבות אדירה מפני שבתנאים מסויימים של חוסר יציבות רגשית ו/או חוסר תרגול, ההחלטות שיתקבלו יהיו אכן החלטות של ניחושים וטעויות

בשיאו של הויכוח שיתפו שני החוקרים פעולה. יפה בעיני ששניהם שיתפו פעולה בנסיונות הוכחה ואז בנסיונות לתקשר את הפערים בין ההשקפות. כותרת המאמר כללה את הפיסקה: ״מסכימים שלא להסכים״.

למרות השקפות החיים השונות, נדמה לי ששני החוקרים כן הסכימו על קוים מסויימים.

דניאל קהנמן מאפיין שתי מערכות חשיבה: האחת (System 1) מהירה ואינטואיטיבית והשניה (System 2) איטית יותר אבל מחושבת ומתכללת. ההחלטות שמתקבלות בעזרת מערכת 1 מבוססות פעמים רבות על כללי אצבע, אינטואיציות לא מבוססות ונסיונות לניבוי ולכן ההחלטות של מערכת 1 חשופות יותר להטיות הנובעות מבעיות פסיכולוגיות אנושיות. קהנמן הדגים את ההטיות האלו גם בתחומים כלכליים וחישוביים. לתיאוריה הזו שגורסת שפעמים רבות אנחנו מקבלים החלטות אינטואיטיביות ולא מבוססות קוראים heuristics and biases (HB) או בתרגום חפשי לעברית:ניבויים והטיות, (או כמו שאמר לי פעם משתתף בסדנה: ניחושים וטעויות.

קהנמן בדק, בין השאר, מומחי כספים הטוענים שהם מקבלים החלטות על סמך הנסיון והוכיח, במחקרים שעברו רפליקציה, שיכולת הניבוי וקבלת הההחלטות של אותם מומחים נמוכה מאוד. אומר קהנמן: אנו מבינים שבתנאים שבהם מערכת 1 פועלת יתקבלו החלטות אינטואיטיביות עם הטיות (טעויות) גדולות יותר מאשר תוך כדי שימוש במערכת 2. 

איך אנחנו מיישבים מסקנה זו, העובדה שבמחקרים של קהנמן מומחים לא הצליחו להוכיח את האינטואיציה שלהם עם הזמן בו קיבלתי החלטה נכונה בכביש ונמנעה תאונה? מהו ההבדל בתוכן ההחלטה ובאופי המומחיות המאפשר להסביר את הפערים בהבנה? 


תנאים לאינטואיציות נכונות

קבלת החלטות בתנאי משבר - לוחמי אש, כבאים

השותף למאמר ובר הפלוגתא של קהנמן, גארי קליין המקדם פרשנות של NDM, חקר בתחילה מפקדי כבאים. מפקדים אלו הוכיחו את האינטואיציה שלהם בתנאים של לחץ זמן, סכנת חיים וריבוי משתנים. גארי קליין גרס שהחלטות רבות המתקבלות אינטואיטיבית מתקבלות על סמך חקירה מהירה של וקטור החלטה יחיד. כלומר לוחם האש אינו מחליט בין מספר אפשרויות אלא לוקח אפשרות יחידה, מריץ את התרחיש שלה ואם הוא מתפתח טוב, פועל לפיו. הוא קרא לחקירה של אפשרות יחידה RPM (recognition-primed decision), החלטה המונעת מהיכרות. לכן, גרס קליין, החלטות המתקבלות על ידי מומחים אינן גרועות. הן מתקבלות על ידי ווריאנט של מערכת 1 על בסיס של היכרות ותרגול.  

בכדי לפתח אינטואיציות, חייבים שהקאטה (התמרון, תרשים הפעולה, התרגולת או הפרוטוקול) תעבור לפחות שני תהליכים: 

  1. צימוד של המרכיבים הגופניים של הקאטה עם המרכיבים הרגשיים והקוגניטיביים – כלומר לא מספיק לעשות באופן מסוים, צריך שהמחשבות והרגשות הצמודים לפעולה הגופנית יהיו מהסוג הנכון. 
  2. הפנמה מוטורית – החלק הגופני, המוטורי, של התרגולת צריך להפוך לאוטומטי – כלומר כל עוד הביצוע הגופני מחייב תשומת לב לרכיבי הביצוע (הבסיס, הקיהון) לא תהיה הפנמה של הקאטה. 

ברגע שיש תבנית גופנית נכונה, פרוטוקול מוצמד לקשב (מיינדפולנס) ולרגש נכון, התגובה הופכת לאינטואיטיבית. 

האינטואיציה, היכולת לקבל החלטה, גופנית או קוגניטיבית היא תוצר סופי, ולאו דווקא יחיד, של תהליך לימודי קוגניטיבי-גופני-רגשי המאפשר מהירות בצומת החלטות ונטוע ביכולת נלמדת לבצע ויסות רגשי.


Bibliography

Khaneman D, Tversky A., Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases,Science  27 Sep 1974: Vol. 185, Issue 4157, pp. 1124-1131, DOI: 10.1126/science.185.4157.1124

Kahneman D., Klein G., Conditions for Intuitive Expertise, A Failure to Disagree,  2009 American Psychological Association 0003-066X/09/12.00 Vol. 64, No. 6, 515–526 DOI: 10.1037/a0016755



תגיות: , , , ,

מערכת 1 ומערכת 2 – תפקיד הגוף

יוסי שריף

System 1 or System 2?

החלטות שאנו מקבלים, לא תמיד מתקבלות על ידי חלקים רציונליים. חלק מההחלטות והתגובות מתקבלות לאחר חשיבה שיטתית וחלק אחר מתקבל באופן מהיר ואינטואיטיבי. במילים אחרות, לא תמיד החשיבה שלנו פועלת אותו הדבר. שני חוקרים ישראלים, טברסקי וקהנמן, שאחד מהם, קהנמן, קיבל על מחקרו בתחום זה פרס נובל לכלכלה, איפיינו את שני אופני חשיבה האלו בסדרה של מחקרים מבריקים. 

קהנמן וטברסקי קראו לאחד מאופני החשיבה מערכת 1 (System 1). מערכת 1 היא מערכת מהירה, אינטואיטיבית הכרוכה ברגש. מערכת 2 (System 2) היא מערכת איטית יותר, רציונלית ושיטתית. 

מערכת 1 (System 1) יכולה

  • לתפוס כדור כאשר הוא נזרק לעברנו
  • להבחין שאובייקט הוא במרחק גדול יותר מאשר אובייקט אחר.
  • למקם את המקור של צליל מסוים.
  • להשלים ביטויים פשוטים, למשל הביטוי "מלחמה ו …"
  • להציג גועל כאשר רואים תמונה מבעיתה
  • לפתור בעיות חשבוניות פשוטות ביותר, למשל 2 + 2 =
  • לקרוא טקסט על לוח מודעות
  • לנהוג במכונית על כביש ריק
  • לייצר מהלך שחמט טוב (אם אתה אמן שחמט)
  • להבין משפטים פשוטים
  • לבצע תרגולת היתקלות צבאית שתורגלה פעמים רבות, למשל (פזצט“א) פול, זחל, צפה, טווח, אש

מערכת 2 (System 2) יכולה

  • לעשות הכנה גופנית ונפשית לפני תחילת ספרינט
  • לחפש בקהל אשה עם שיער אפור
  • לדלות מתוך הזיכרון שיר
  • ללכת הרבה יותר מהר מהרגיל
  • לנוע הרבה יותר לאט מהרגיל
  • לקבוע את ההתאמה של התנהגות מסויימת לסביבה חברתית
  • לספור את מספר הפעמים שאות חוזרת בטקסט מסוים
  • לתת למישהו את מספר הטלפון שלך
  • להחנות רכב לתוך מקום חניה צמוד
  • לקבוע את יחס המחיר / איכות של שתי מכונות כביסה
  • לקבוע את תוקפו של היגיון לוגי מורכב
  • לפתור תרגיל 17 × 24

אנחנו לא מודעים לשימוש שאנו עושים בסיסטם 1, מערכת חשיבה שאינה מתאימה לקבלת החלטות מורכבות הדורשות שיקול דעת. נדמה לנו שההחלטות שלנו נובעות משיקול דעת רציונלי ולא כך המצב. זה מתבטא במיוחד בתחום ההתמחות שלנו – ויסות רגשי במצבי קצה. עייפות תורמת לכניסה לפעולה של מערכת 1. בסופו של יום עבודה, כשהגענו לבית, אם מערכת 1 תהיה אחראית לתגובות שלנו לבני המשפחה, יש אפשרות לתגובות לא מועילות, תגובות שאינן לוקחת בחשבון סיטואציה מורכבת. 

האם מערכת 2 תמיד עדיפה?

לכאורה, יש מעט מיקרים שבהם אנו, בחברה המודרנית, צריכים להעדיף את מערכת 1. נדמה שמערכת 2, מערכת של חשיבה לוגית, שיטתית, שכלתנית, היא המערכת בה אנו צריכים להשתמש. החיילים והמפקדים שאותם אנו מלמדים מזכירים לנו שזה מבט מצומצם, יש מצבים רבים שבהם נסתמך על מערכת 1 – בעיקר בגלל המהירות. למערכות 1 ו-2 הבדלים משמעותיים במהירות התגובה, מערכת 1 מגיבה מהר מאוד

לא רק כוחות בטחון, גם צוותי חומ״ס, כבאים וספורטאים חוששים שפרוצדורות של מיינדפולנס יגרמו להם לאבד את יכולת התגובה המהירה. זה כמובן אינו נכון, ישנה קשיבות שתגרום לאיטיות, לשימוש במערכת 2, וישנה קשיבות מיוחדת, קשיבות קרבית, שתאפשר שימוש יוצא דופן, מהיר, מדויק ואינטואיטיבית נכון במערכת המהירה, מערכת 1. 

ישנן החלטות שאנו מקבלים לאורך זמן, למשל, מה אוכל לארוחת הצהריים מחר? וישנן החלטות החייבות להתקבל מייד – כבאי החייב בשבריר שניה להחליט אם צריך להכנס לחדר בוער או לסגת. 

ניתן להשתמש במהירות של מערכת 1 בצורה מושכלת אם מבצעים את האימונים הנכונים. 

זה אחד מהעקרונות החשובים של דטאנט – תגובה מתאימה, מורכבת, של המערכת החשיבתית המהירה (system 1) תלויה בתרגול רב חזרתיות של סכמות פעולה גופניות וקוגניטיביות. 

אנחנו יודעים, במיוחד לאור המחקר של קפלן על עבודה אינטואיטיבית אצל מומחים, שניתן להלביש על המהירות של סיסטם 1 סכמות פעולה ומחשבה מתקדמות מאוד, אינטואיטיביות. 

שליטה ושינוי של אחד או יותר ממרכיבי המכלול הגופני  מפריעה  את לולאת המשוב של המכלול הפיזיו קוגניטיבי ויוצרת רגע של קשב. החשיבה בזמן רגע כזה של קשב אינה חשיבה אוטומטית, של סיסטם 1, היא הופכת, עקב הפעלת השינוי באופן קשיב, לחשיבה של סיסטם 2. 

תגיות: , , ,

ויסות רגשי, מבוא למיינדפולנס

יוסי שריף

ויסות רגשי יכול להתבצע דרך אופן מחשבה, או בעזרת פעילות גופנית ספציפית. אולי לכן נוטים לחשוב עליו כעל אוסף סתמי של טכניקות. מי שמתרגל מיומנות גופנית יודע, כאשר ויסות רגשי משולב בביצוע נכון, הוא לא רק אוסף של טכניקות, הוא הרבה יותר מכך.

כל פרוטוקול, כל יישום של ויסות רגשי, בין אם הוא של דטאנט או של שיטות אחרות, כורך יחד רגשות, מחשבות, תחושות ופעולות גופניות.
החיבור הזה קורה לפעמים באופן בו זמני, לא תמיד נהיה מודעים לתהליך. לפעמים החיים מלמדים אותנו פרוטוקול של ויסות רגשי ואחר כך איננו שמים לב לתהליך, אנחנו לא מודעים לדרכים שבעזרתן אנחנו שולטים בביטוי הרגשי.

כשאנחנו נתקלים במצב משברי, בארוע לא צפוי, רק אז אנחנו נזכרים שצריכים: יציבות רגשית, קור רוח, חשיבה מושכלת. אז, כשקורה הלא צפוי והמציאות הכניסה אותנו למצב של חוסר איזון, לעיתים אף של אובדן עשתונות, אז כבר מאוחר מידי ללמד את המערכת האנושית שלנו מה לעשות. צריך ללמוד ולתרגל הרבה לפני מצב המשבר.

לימוד של ויסות רגשי המשולב עם ביצוע נכון הוא חלק מלימוד המשכי של קשיבות (Mindfulness).

גם אותם יחידי סגולה שיש להם יכולת (שרכשו בעצם במהלך החיים) להשאר שקולים ויציבים ברגעי חירום חייבים לתרגל סט של טכניקות מפני שהאנומאליות שהם התרגלו לתפקד בתוכן הן ספציפיות להתמחות, למיקרה ולנטיה אישית. גם רופא שבמקרי חרום הוא שקול וקר רוח עלול לאבד את העשתונות בארוחה משפחתית.

עם כל מחקר חדש אנו מאשרים את ההבנה שהיא עמוד השדרה של אקבן – אומנויות לחימה: ויסות רגשי הוא מכלול של מרכיבים גופניים, פיזיולוגיים, רגשיים ומחשבתיים – מכלול השונה מסך כל חלקיו – גשטאלט.

עבודה סינרגית, מתואמת, של המכלול היא לא סתמית, ובוודאי לא רק תועלתנית, היא ערך אנושי חשוב משום שהיא מאפשרת חשיבה של מערכת גבוהה יותר. בחלק מהמחקרים נקראת מערכת זו, מערכת 2 (System 2), מערכת גבוהה יותר של שכילה וקבלת החלטות. יישום של חשיבה עם מערכת 2 אינו רק כלי להצלחה בעסקים, יישום של חשיבה מודעת, ברגעי חרום ובשיגרה כאחד, הוא המציין הגבוה ביותר של התפתחות האדם, במיוחד אם הוא נעשה מול אנומליה. הרמה הגבוהה ביותר של אומנויות לחימה היא תפקוד קשיב (mindfull) תחת לחץ.

שיטת ״אני זוכר״ של דטאנט היא כלי תרגול יומי שמאפשר לנו להפוך חיכוך והפרעה לתזכורת לאימון. אני מסתכל על ויסות רגשי אינטגרטיבי, ויסות שהוא נחלתם של מעט, כעל השלב הבא בהתפתחות האנושית החברתית.

תגיות:

האם יכולה להיות קשיבות בקרב?

יוסי שריף

גם בהכנה לתחום הנורא ביותר של הפעילות האנושית, אלימות ומלחמה, טמונות אפשרויות התפתחות שלאף יצור חוץ, מלבני אדם, אין. וכאמור, האפשרות טמונה בהכנה, כאשר אנו נמצאים בתווך הנורא מצטמצמות האפשרויות שלנו למערכות ערכים וידע הבנויות על מה שתרגלנו בהכנה.

אצל בעלי חיים אפשרויות התנועה, ולכן גם אפשרויות הפעלת הכוח, תלויות בכלי הנשק הטבעיים ובאופן התנועה האופייני לאותו בעל חיים. לחיות שונות אופן תנועה המתוכנת למערכת העצבים והשרירים שלהן – נמר יזוז כמו נמר ודולפין ישחה כמו דולפין. לא כך המצב באשר לגוף האנושי, לאדם יש אינסוף אפשרויות להפעלת כוח, אפשרויות תנועה מתקדמות ונלמדות, רשימה עצומה, אנשים לומדים לירות, לדקור, להטיס, לצלול, לתת אגרוף במגוון אופנים, לבעוט, להטיל לקרקע, לתקוף בצורה מילולית, כל אלו הם תוצאות של האפשרות האינסופית של אנשים ללמוד לזוז אחרת. 

איננו יכולים תמיד לשלוט במציאות החיצונית, בין אם המציאות החיצונית היא מזג האויר ובין אם היא ההתנהגות של אלו שאותם אנו אוהבים, או שונאים. לא תמיד אפשר לשלוט בקרב, אבל אנחנו יכולים ללמוד כיצד לשלוט במציאות הפנימית שלנו, גם בזמן קרב, להתבונן ולנווט את התהליכים המחשבתיים שלנו ולווסת את אותם חלקים שאי אפשר לשלוט בהם. 

הכנה צבאית

תגיות: ,